דברו איתנו
קבל הצעה





לוחם השייטת שנפצע

הוא זוחל בשמחה למגלש שלו בתחילת המסלול ומוכן להתקלח על רצפת האמבטיה במלון. כל דבר שיביא אותו בחזרה לאתר הסקי. עופר ורפל, נפצע מירי בעת מבצע של השייטת - ולא מוותר על התענוג הלבן. המטרה הבאה: מדליה אולימפית.
כשהחבר'ה שאלו אותו אם יצטרף אליהם לחופשת סקי ב ואל טורנס, לא הייתה לעופר ורפל (29) שום התלבטות. העובדה שהוא משותק מהטבור ומטה לא מטרידה אותו יותר מהעובדה שהוא נאלץ להשאיר את אשתו שחר ואת שלושת ילדיהם בני השנה - אייל, עמית ונילי - בבית. עופר, מושבניק מרמת הגולן שמתגורר היום בקדימה, החליט כבר בשלב מוקדם בשיקום שלו, שלא ייתן לפציעה לעצור לו את החיים ולפגוע באהבתו לספורט.
ורפל, מייסד ושותף בחברה לייצור טורבינות חשמל תעשייתיות, עלה על מגלשיים לראשונה כבר בגיל שלוש. "אמא שלי גדלה לא הרחק מאתרי סקי בשווייץ, אז כל הילדות והנעורים היינו נוסעים לשם לפחות אחת לשנה לבקר את המשפחה. בד"כ היינו עולים לאנגלברג (Engelberg), אתר הסקי הכי קרוב, אבל יצא שגם גלשנו באתרים אחרים כמו סן מוריץ". כמה שנים לפני הגיוס לצה"ל גילה ורפל את הסנובורד והתאהב: "זה יותר מרגש, יותר קפיצות ואדרנלין, אבל באמת שאהבתי את שני הענפים". ורפל תמיד עסק בספורט ואהב במיוחד כדורסל ושיט.
במהלך שירותו הצבאי בשייטת, נפצע ורפל מכדור שפגע בגבו. הכל קרה ב-6 ביולי 2004 בשעת לילה מאוחרת, כשיצא עם צוותו ללכוד מבוקשים באזור שכם, לאחר שהגיע לאזניהם מידע מודיעיני בנוגע להימצאותם של מבוקשים באחד הבתים. הצוות של ורפל הקיף את הבית, ובמהלך חילופי אש קצרים נהרג במקום מפקד הצוות, סרן מורן ורדי ז"ל. ורפל המשיך להילחם גם לאחר שפגע הכדור בגבו, וקיבל צל"ש מהרמטכ"ל, ומאז נותר מרותק לכיסא הגלגלים.מיד כשהסתיים השיקום, החליט ורפל שהוא חוזר לעסוק בספורט ובחר להתחיל בחתירה אקדמית. הוא שם לעצמו למטרה להביא מדליה אולימפית לזכר מפקדו שנהרג, וכשזכה בה, הקדיש אותה לאביו של ורדי. "מורן היה אדם חזק שמאוד אהב ספורט, וזו הדרך שלי לתת משהו לזכרו". בימים אלה הוא מתאמן במרץ במטרה להיכנס כמתחרה לאולימפיאדת לונדון 2012. "תחרות שתתקיים במאי בבלגרד היא ההזדמנות האחרונה שלי להיכנס ללונדון. אם לא - אז ברזיל בעוד ארבע שנים. אני לא מוותר".
גם את הספורט המושלג שזכר מימי ילדותו, לא הסכים עופר להזניח. "אני יותר נהנה בסקי נכים היום ממה שאי פעם נהניתי בגלישה עד היום. זה הדבר האמיתי. אתה קרוב יותר לשלג, המהירויות גבוהות יותר והאתגר הוא עצום".
"בשלב הראשון הייתי צריך להתרגל לעובדה שהרגליים שלי לא זזות וזה היה קצת יותר מסורבל, אבל כשהתחלתי להתמקצע, הכל רץ חלק. יש פין מיוחד מתחת לכיסא שמאפשר התחברות ל'טי ברים' ולעלייה ברכבל עם כיסאות". הגלישה עצמה מתבצעת בישיבה על מגלש צר אחד עם שני מקלות קצרים שבקצותיהם מגלשונים קטנים.



זה לא הרבה יותר קשה ומסובך מבחינה לוגיסטית?
"מתרגלים לזה מהר מאוד. בהתחלה נסעתי עם קבוצות מאורגנות של נכים, בהן יש מדריכים שעוזרים, אבל עכשיו אני כבר עצמאי בשטח ויוצא עם חברים. לפני שנתיים גלשנו בוואל טורנס, בשנה שעברה לא נסעתי בגלל הילדים, והשנה אני חוזר לשם כי החברים רוצים. אנשים שלא מבינים שואלים איך זה בכלל אפשרי, אבל לחברים שלי זה עניין שבשגרה.

והמלונות מותאמים לנכים?
"פה אכן יש בעיה ותמיד צריך לטלפן מראש למלון ולוודא שאכן דואגים. רוב המלונות מותאמים בצורה זו או אחרת לעניין, אך תמיד יש פאשלות. אם צריך אז מתקלחים על הרצפה, ולפעמים צריך לזחול קצת למונו סקי לפני שאפשר להתחיל לגלוש. אבל באמת שזה לא סיפור".

מה לגבי שחר אשתך, היא גם גולשת?
"אשתי גלשה סקי עד שמאסה בזה. בפעם הראשונה שלקחתי אותה לגלוש, מיד אחרי שהתחתנו, לקחתי אותה למסלול אדום והיא כמעט הרגה אותי מעצבים, עד שנאלצתי להשאיר אותה עם חבר אלפיניסט שהוא גם מדריך סקי, כדי שילמד אותה. בסוף היא הצליחה ואפילו נהנתה. שנה לאחר מכן נסענו לוואל טורנס עם חברים והיא מתחה קצת את הברך, אז הצעתי לה לשבת עליי במונוסקי ולגלוש יחד. הסתבכנו קצת כי לא הורדנו לה את המגלשיים ובסוף נתקענו בשלג עמוק. נראה לי שיותר מתאים לה חופשה בתאילנד, אבל מי יודע, אולי עוד כמה שנים היא תחזור לזה".

ומה עם הילדים?
"להם אין ברירה. הם בטוח יגלשו. אני מתכנן לקחת אותם בגיל 3 לסקי. נשים אותם בקבוצה והם יאכלו את השלג בלי מלח".



עכשיו, שום דבר לא יעצור אתכם.
ולסיכום- זה בדיוק הזמן לקבל הצעה משתלמת לחופשת סקי

לקבלת הצעה משתלמת לחופשה

השאירו פרטים ומומחה סקי יחזור אליכם


תפריט נגישות