התחזית של דני רופ: סקי ויין חם

זה נשמע כמו התחלה של בדיחה: דני רופ, החזאי הלאומי של מדינה שיש בה קיץ תשעה חודשים בשנה, הוא בכלל איש של שלג. הכל התחיל לפני עשר שנים כשהחברים גררו אותו לחופשת סקי - ומאז הוא מכור. ישבנו איתו לשיחה על הספורט שהוא כל כך אוהב, מזג האוויר, אדרנלין ומשפחה. על הדרך גם קיבלנו כמה טיפים.

חופשה קיצית כמעט לא תלויה במזג האוויר, אם אתה נוסע לסיביר בקיץ, סביר להניח שתקבל כל מה שציפית לו - יהיה חם. אולי אפילו חם מידי, אבל אלה בערך גבולות הגזרה. במקרה של חופשת סקי, לעומת זאת, הסיפור שונה לגמרי. ערפל, קרח על המסלולים, גשם, מחסור בשלג או סופה רצינית - כולם יכולים בקלות להפוך כל גן עדן אלפיני לסיוט. לכן כשאנשים מגלים על המטוס שני רופ, האיש והתחזית, בחר לגלוש באותו אתר סקי ובאותם תאריכים - הם נרגעים קצת. ואז מתחילות השאלות. רופ מצידו, מקבל את כל העניין בהבנה ובחיוך, אחרי 20 שנה על המרקע הוא רגיל להיות במוקד ההתרחשות בכל מה שקשור למזג אוויר. "בכל חופשה שאני נוסע אליה אני הופך להיות מוקד עלייה לרגל במטוס. אמנם כשאתה בחופש אתה רוצה לא לעבוד, אבל אנ י מקבל את זה בהבנה כי זו באמת חופשה שכולה תלויה במזג אוויר. גם באתר וגם על המסלולים אנשים פונים אליי, אבל מדובר באחלה חבר'ה והם לא מציקים".

ומניסיונך, מתי באמת הזמן הכי טוב לצאת לחופשה ואיפה?
"אי אפשר באמת לחזות את זה מראש, וגם אני לא יודע כשאני מזמין את החופשה שלי אם יהיה שלג או לא. בשנים האחרונות החודשים הכי טובים היו מרץ ואפריל, הם היו מלאים בפאודר וימי שמש. גם בחודשים מוקדמים יותר היה שלג טוב. השנה העונה התחילה ממש טוב: ירד המון שלג באתרים אוסטריה ואיטליה. אם זה יהיה כמו שנה שעברה ולפני שנתיים - אנחנו מסודרים".
אז אין סיבה לחשוש מההתחממות הגלובלית?
"בשנים האחרונות אמנם היה אחלה שלג, אבל עם הזמן ההתחממות הגלובלית עלולה לקצר את עונת הגלישה. מי שיסבלו בעיקר הם האתרים הנמוכים, בעיקר כאלו שמתחת ל-1,600 מטר, ואלה שבהם המסלולים אינם פונים צפונה, אבל כמו שאמרתי, בשנתיים האחרונות המצב על המסלולים היה טוב מאוד".
רופ, 44, נשוי בשנית ואב לשניים (בת 17 ובן 14), מתגורר בהרצליה ומכיר מקרוב עוד כמה סוגים של פעילות גופנית מאומצת. בעבר הוא עסק בספורט לבן מסוג אחר - טניס - ואף התפרנס כמאמן. "עד גיל מסוים בכלל לא התחברתי לסקי, כי יש לי פחד גבהים", הוא מספר. "הייתי בא לחרמון ולא הבנתי בכלל מה הקטע ולמה כולם מתלהבים. בשנת 99' כמה חברים איכשהו הצליחו לשכנע אותי לנסות. לקחתי שיעורים פרטיים בחרמון אצל מדריך דרוזי בשם עמאל, ולמרות שהיה קשה בהתחלה מבחינת שיווי משקל ופחד הגבהים שלי - זה תפס אותי".
"בשלב השני נסענו קבוצה של כמה זוגות לחופשה בלה-פלאן (La Plagne), אתר סקי בצרפת. כל השבוע, בזמן שישנתי, ראיתי לבן מול העיניים, חולם שאני מנסה לעצור ב-Snow Plough (הרחקת העקבים זה מזה וקירוב האצבעות תוך יצירת מעין משולשים המגלשיים) ולא מצליח. השרירים שלי היו תפוסים כל הזמן, אבל זה גם השבוע שבו נדבקתי בחיידק הסקי. לקחתי שיעור פרטי אצל מדריך דרוזי שמשתייך ל-ESF, ביה"ס הצרפתי לסקי, ומהר מאוד הבנתי שזו מלכודת דבש שאי אפשר לצאת ממנה. אתה מכור וזהו. מאז אני מקפיד לנסוע כל שנה לפחות לשבוע סקי אחד, אם לא שניים".

מה תפס אותך כל כל חזק?
"הרבה דברים: המהירות, האדרנלין, ההתגברות על הפחד, הנופים האדירים, המאמץ. זה להתעקש לצאת לגלוש עם עוד חברים משוגעים כשבחוץ מינוס 15 מעלות, ערפל ורוחות, רק בגלל שאתה מכור. אני אוהב לגלוש קארבינג, בלי מקלות, שזה כמו ריחוף על השלג בסיבובים גדולים. אתה משכיב את המגלשיים מצד לצד ומרגיש כאילו את עף. סקי זה לא בטן-גב, זה עבודה קשה. בסוף היום אתה חוזר למלון עייף, אבל זה כל הכיף. כמובן שיש גם את כל הפינוקים מסביב: בירות, בילויים ואוכל טוב".

גם המשפחה נדבקה בחיידק הסקי?
"בטח. הילדים שלי למדו לגלוש יחד איתי בחרמון כשהקטן היה בן 4-5. שניהם עושים סקי, למרות שהבן שלי מדי פעם מדבר על מעבר לסנובורד. אשתי גדלה באירופה הרבה שנים וגלשה מגיל צעיר. הייתה לה הפסקה ארוכה אבל בזכותי היא חזרה לזה. הטכניקה שלה יותר טובה משלי אבל היא לא אוהבת מהירות. לנסוע כל המשפחה ביחד זה לא עסק זול, אז מגוונים. לפעמים הילדים מצטרפים, לפעמים אני נוסע עם אשתי ולפעמים עם החברים. אבל באמת שהכי כיף זה לגלוש כל המשפחה ביחד. כולנו פחות או יותר באותה רמה וזה תענוג לראות את כל המשפחה על השלג".

לא מדגדג לך לנסות סנובורד?
"גורמים שונים ניסו בעבר לחבר אותי לקשר, אבל אחרי שניסיתי קצת וקרעתי את התחת והידיים, החלטתי לוותר. מבחינתי חבל לבזבז שבוע של חופשה בחו"ל על לימוד. הגעתי לרמה שממנה חבל לחזור אחורה. חוץ מזה, המגלשיים הולכים ומתקצרים ונהיים יותר קארבינג (רחבים בקצוות וצרים במרכז, מבנה שמאפשר שינוי כיוון מהיר), כך שאפשר לעשות הרבה דברים וליהנות מכל מיני סוגים של שלג. לא חייבים פאודר. יש בסנובורד קטע של מגניבות ופאן, אני לא מכחיש, אבל אני לא גולש בשביל לעשות דאווין".


איפה אתה הכי אוהב לגלוש?
זה תלוי בחופשה ועם מי אני נוסע. בסקי עם חברים אני מת על אתרי סקי באוסטריה: מאיירהופן, סן אנטון ואישגל. יש שם אפרה'סקי מעולה, מעליות שמחממות לך את התחת והמון אלכוהול ומקומות בילוי. אם אני נוסע עם אישתי או כל המשפחה, האזור של סלה רונדה הוא פייבוריט. הנופים שם עוצרי נשימה ויש מין רומנטיקה באוויר. אני מת על האתרים שבהם אתה נמצא ממש קרוב למעלית, ומהבחינה הזו ואל טורנס מושלם. זה האתר הכי גבוה באירופה (2,300 מטר), יש בו המון שלג כל הזמן, אתה יכול לגלוש הישר מפתח המלון ומרחב הגלישה המחובר הכי גדול בעולם - שלושת העמקים - פרוס לרגלייך.
איזה עצות יש לך למתחילים?
קודם כל, אל תשימו עין על אתרי ענק במערב אירופה כי גם ככה לא תכסו יותר מדי מסלולים בשבוע הראשון. אתר כמו בנסקו בבולגריה מציע מתקנים בסטנדרט מערבי גבוה ועיירה מקסימה, במחירים נמוכים משמעותית ממערב אירופה. דבר שני, זה לבוא מוכנים מבחינת ביגוד וציוד כמו חולצה תרמית, מיקרו-פליס, כפפות באיכות טובה, וכמובן שקסדה זה בגדר חובה. אבל הכי חשוב, זה לא לפחד. בהתחלה נופלים אבל בסוף תופסים את זה. דבר אחרון, ההמלצה הכי חמה שלי היא לשתות הרבה יין חם, זה משקה הסקי האולטימטיבי מבחינתי".