עוד דרכים מגניבות לגלוש

רוב היוצאים לחופשת סקי מתלבטים בד"כ בין מגלשיים לסנובורד, אבל מסתבר שיש הרבה יותר אופציות. אחרי שתקראו על כמה מהפריטים ברשימת הענפים שהרכבנו,  תבינו למה ספורט שלג עדיין נחשב אקסטרים.

סקיבורדינג (Skiboarding) – ספורט שמשלב החלקה וסקי. הגולשים משתמשים בנעלי סקי רגילות, אך מתחברים למגלשיים קצרים בהרבה (75-110 ס"מ) וללא מנגנון שחרור מהיר. עקומת הלמידה מהירה יותר מאשר בסקי, והמגלשיים הקצרים מאפשרים תמרונים זריזים, שינויי כיוון מהירים, קפיצות גבוהות יותר וגלישה בתנאים בהם מגלשיים ארוכים מתקשים יותר (למשל, מוגולים). הספורט מוכר גם בשם "Snowblades", אך שם זה שייך למעשה לדגם ספציפי של חברת Salomon.

אופני שלג (Snowbike) – נולדו ב-1949 באוסטריה בחברת Bretner, ומשלבים בין גלישה בשלג לרכיבה על אופני הרים. יש שלדה, מושב וכידון כמו באופניים רגילים, ורק הצמיגים הוחלפו בשני מגלשיים קצרים. המהדרין נועלים גם "מגלשי רגליים" קצרצרים (Foot Skis), המאפשרים שליטה טובה יותר בפניות. ניתן לעלות עם אופני השלג גם ברכבלי כיסאות וגם בטי-ברים. יצרניות אופני שלג טוענות לעקומת למידה מהירה ביותר (כשעה עד שתופסים את העניין ומתחילים ליהנות), וזאת תודות למרכז כובד נמוך ודמיון לרכיבה על אופניים. בכל מקרה, מדובר בחוויה מלאת אדרנלין.

מונו סקי (Monoski) – השם משמש לתיאור שני מוצרים שונים: מגלש שמחובר לכיסא ומשמש לסקי נכים, ומגלש בודד ורחב שנראה כאילו שני מגלשי סקי רגילים הודבקו זה לזה – ואליו אנחנו. המונו סקי הומצא בשנות ה-60' וזכה לפופולאריות בשנות ה-70', בעיקר בקרב גולשי פאודר שהיללו את יכולת הציפה המוגברת בשלג. היום, כשחברות ציוד מייצרות מגלשי פאודר ייעודיים שרוחב כל אחד מהם מזכיר מונו סקי, הספורט נשאר בעיקר נחלתם של ותיקי ההרים.

קורקינט (Snowscooting) – אם אתם רוצים לחוות את הריגוש שבגלישת סנובורד ללא הצורך לחבר קרש לרגליים, כדאי לכם לנסות את הקורקינט המושלג. הוא מזכיר בעיצובו אופני שלג, עם כמה הבדלים: המגלש הקדמי קצר משמעותית מהאחורי, שניהם רחבים הרבה יותר (לגלישה טובה בפאודר ולחוויה שמזכירה סנובורד) וכמובן שאין מושב. ענף הספורט צמח באתרי סקי בצרפת וצבר שם פופולאריות, ובשנים האחרונות נכנס גם לארה"ב. חסידיו טוענים לשילוב מושלם בין סנובורד לריגוש שברכיבת מוטוקרוס.

קיאק שלג (Snow Kayak) – טוויסט אקסטרימי ומעניין למזחלות השלג הקלאסיות. קיאק, אם מושחים את תחתיתו במעט וקס, מתפקד כמו מזחלת שלג ארוכה ומהירה במיוחד והמשוט מחליף את הרגליים במתן שליטה על הפניות. החיסרון הבולט: צריך לסחוב אותו לבד במעלה ההר, ואם אין לך אופנוע שלג זו משימה כבדה מיוחד. הענף נחשב לספורט אקסטרים, ולכן מעטים הם אתרי הסקי שמאפשרים אותו בשטחם. עם זאת, בתחרויות רשמיות תוכלו לראות שייטים/גולשים מתפתלים בין מוגולים ומכשולים, שהופכים את הצפייה ללא פחות מהנה מהביצוע.

סנוקייט (Snowkite) – הגרסה המושלגת לקייטסרפינג: הרגליים מחוברות לסנובורד ורתמה סביב המותניים מחוברת למצנח קטן. השילוב הזה מאפשר לגלוש במהירויות גבוהות באזורים שטוחים ואפילו במעלה ההר, לקפוץ לגבהים שגולשי סנובורד רגילים רק חולמים עליהם, ולקבל הרבה מאוד זמן אוויר. הספורט זוכה לפופולאריות גדולה ברחבי אירופה וצפון אמריקה. כדאי לבצע אותו באזורים פתוחים או מסלולים רחבים, שכן הסתבכות מצנח בעצים היא חוויה שכדאי להימנע ממנה.

Speed Flying – עבור מי שכל הענפים שהוזכרו לעיל אינם קיצוניים מספיק, נולד השילוב של גלישת דאונהיל וצניחה חופשית. גולש סקי מקבל טרמפ לפסגה גבוהה במיוחד, בד"כ ע"י מסוק, ומשם מתחיל לגלוש במהירות כשלגבו מצנח. עצים וסלעים בדרך? אין בעיה. אפשר לרחף מעליהם בקלות בזכות המצנח. זה אולי נשמע רגוע בקריאה ראשונה, אבל הגולשים יכולים להגיע למהירויות של קרוב ל-160 קמ"ש. בקיצור, למטורפים בלבד.