חופשת סקי ראשונה בגיל 50+
עם דפיקות לב מואצות, נשימות כבדות ותהיות "תזכירו לי מי שכנע אותי לעשות את זה?!" ארז טל אורז מזוודה, אוסף את המשפחה וטס לחופשת SkiDeal משפחתית במאיירהופן. איך זה נגמר? הכל בכתבה הבאה.
אז מה? חופשת סקי ראשונה בגיל 50 פלוס?
מה עבר לך בראש לפני החופשה?
50 פלוס, אה...??? עד עכשיו חייתי בהכחשה ובגללך זה מתנפץ לי בפנים אס ווי ספיק. בכל אופן לא חשבתי שכבר אעשה סקי בגלגול הזה והנה זה קרה... חששות? כן. פחדים? כן. תהיות? כן, אבל רק המעז מנצח ואף פעם אל תגיד אף פעם ועוד שלל קלישאות.
באיזה הרכב טסתם?
טסנו אשתי, אני ושתי הבנות, בנות 7 וחצי ו-12. לכולנו זו הייתה ההתנסות הראשונה בגלישה.
איך הייתה חוויית הסקי כמשפחה?
גולשים עד 4 אחה"צ, שותים משהו, אוספים את הבנות מהקייטנה ואז יורדים מההר למטה ויש המון זמן משפחתי. ברוב המקרים זה כלל ניסיונות של הבנות לשכנע אותי לקנות להן דברים מיותרים מכל החנויות שבעיירה - ניסיונות שהדפתי בתמורה לעוגת תפוחים אוסטרית מעולה בקפה שבהמשך הרחוב והתפרעות מבוקרת שלהן במסיבת אפר'הסקי.
עצם זה שעשינו כל המשפחה יחד משהו חדש שאף אחד מאיתנו לא התנסה בו קודם – זה בונדינג חזק ביותר ומאחר שמיד, על ההתחלה, הבנות היו טובות מאיתנו בהרבה – זה עשה להן מאד טוב לאגו ולבטחון העצמי (אז מה אם על חשבון אבא). בקיצור - הייתה חוויה משפחתית אמיתית.
איך התרשמתם מהעיירה?
במאיירהופן יש הכל. הכל בנוי סביב הגולשים ונועד לשרת את הגולשים. האמת שחששנו שיהיה קור בלתי נסבל אבל מאיירהופן יחסית נמוכה ולכן זה לא קור כזה נורא.
בכל מקרה – הגענו מאובזרים מהארץ בבגדים חמים כך שבסיכומו של דבר היה ממש סבבה.
טסת עם חששות ופחדים, מה קרה איתם כשהגעת לשלג?
היום הראשון יצא יום עם ראות מוגבלת כי ירד שלג רוב הזמן. המדריך התנצל שזה ממש לא יום אופייני אבל אני הייתי בעננים, תרתי משמע. כל הקומבינציה של שלג ואוויר נקי ומשהו חדש - זה היה כיף אדיר. הייתי כל כך בהיי שהמדריך ביקש ממני להרגיע ולקחת את זה יותר לאט. הימים השני והשלישי היו ימים של התפכחות.
הייתי בקבוצה עם עוד 9 אנשים, רובם ישראלים ולאט לאט הבנתי שהם יותר טובים ממני, למרות שהתחלנו יחד. הייתה לי בעיה עם העניין הזה של להתכופף קדימה שזה מסתבר האלף בית של סקי. העניין הוא שזה נוגד אינסטינקטים שטרחתי לפתח במשך כמה אמרת? 50 פלוס? נניח.
היו לך רגעי "די, זה לא בשבילי"!? היו גם רגעים לא קלים. מה גם שמסתבר שכשאתה לא מתכופף טוב, אתה גם לא עוצר טוב. אז נפלתי קצת פה ושם, זה לא כאב ולא היה מסוכן, כי המדריכים יודעים מה הם עושים, אבל הרגשתי דביל ובאמצע היום השלישי הפסקתי באמצע.
בערב, תוך כדי חגיגות אפר׳ה סקי – הסבירו לי כולם שאין מצב שאני מוותר, אז גם ביום הרביעי עליתי להר ואז... גבירותי ורבותי – מהפך!
היה מדריך אחד קשוח מלטביה שהחליט שאני פרויקט שלו. הסביר מה שהסביר, עשה מה שעשה ומשהו במוח הסתדר פתאום. זהו. היום אני בנבחרת העתודה של ישראל לאולימפיאדת החורף הבאה. טוב, לא באמת, אבל אני גולש מתחיל לא רע...
ומה עם הבנות?
קודם כל זה שיש קייטנה לילדים זה סטארט אפ גאוני. כמובן שכהורים חרדתיים באנו בהתחלה להציץ אבל הבנות שהתחברו מיד לאופל המדריכה הראשית, גירשו אותנו ואמרו שנפסיק לעשות להן פאדיחות. ברור שההדרכה בעברית עשתה עבור הבנות את כל ההבדל – הקטנה בת ה 7 וחצי לא ממש דוברת שפה אחרת כך שזה לא היה עובד אחרת.
תוך יממה וחצי הן התחילו לגלוש במסלולים פסיכים כאילו הן עושות את זה שנים. הן עפו על זה בטירוף. מאוד משמח ומאד מתסכל לראות איך להן זה היה כל כך קל. אח"כ הבנתי שזה לא ייחודי לבנות שלי – ככה זה ילדים – זה הרבה יותר קל להם.
לסיכום?
בטוח נצא לחופשה כזאת שוב. היה משהו מאוד נוח בפתרון הכולל שקיבלנו ב-SKIDEAL לכל מה שחופשה כזאת דורשת, מהציוד ועד הסקי פסים, ההדרכה, הקייטנה הטיסות והמלון.
אני יודע שזה נשמע כמו פרסומת אבל לא איכפת לי – נבוא שוב ונמליץ גם לחברים. תכינו לי את המדריך הלטבי.
